להק תעופה בע"מ ואח' נ' הוליטל מלונות בע"מ

החלטה

1. לפני בקשה לסילוק על הסף בטענה כי אין עילת תביעה כנגד המבקשים.

2. עניינה של תביעה זו הינה חוב כספי אשר נוצר כתוצאה משירותי פינוי מוטס לבית חולים אותם סיפקו התובעות לאורחת במלון צל הרים (להלן: "המלון") אשר שייך לנתבעת.

3. ביום 27.6.12 ארעה תאונת טביעה בים המלח של אורחת המלון הגב' זיווה יעקובוב (להלן: "האורחת"), בחוף ציבורי בים המלח (להלן: התאונה"). צוות מד"א הוזעק למקום וטיפל באורחת אשר נמשתה מהמים והייתה במצב של הכרה מעורפלת. מצבה של האורחת התדרדר, היא הורדמה והונשמה ולמקום הוזעק מסוק של התובעות על מנת לפנותה במהירות האפשרית למרכז הטראומה של בית החולים סורוקה. התובעות פעלו ביעילות ובנמרצות ופינו את האורחת מסוק לבית החולים כאשר היא מורדמת ומונשמת.

4. נטען כי עלות השירות אותו סיפקו התובעות בניסיונן להציל את חייה של האורחת היא 35,000 ₪ פלוס מע"מ. התובעות פנו אל הנתבעת, אשר בבעלותה היה כאמור החוף בו טבעה האורחת, וזאת על מנת לקבל תשלום על השירות אותן הן סיפקו. הנתבעת סירבה לשאת בעלות הפינוי ולפיכך הגישו התובעות תביעה זו.

טענות המבקשת

5. לטענת המבקשת קיימת העדר יריבות ברורה בינה לבין התובעות. לטענת התבעת היא אינה אמונה על החוף בו התרחשה התאונה. מדובר בחוף ציבורי הפתוח לציבור הרחב. יתרה מכך, אף אם יקבע כי לנתבעת אחריות על המתרחצים בחוף, יש להוכיח כי הנתבעת התרשלה ועקב רשלנותה התרחשה התאונה. עוד נטען כי למעשה מלבד מהעלאת טענות כלליות וסתמיות התובעות לא גילו בכתב תביעתן כל רשלנות מצדה של הנתבעת (רשלנות המוכחשת מכל וכל ע"י הנתבעת). אחריותה של הנתבעת היא כלפי האורחת ולא כלפי התובעת. בין הנתבעת לתובעת לא נחתם מסמך כל שהוא, ולא הנתבעת היא זו שהזעיקה את התובעות. הדעת והדין נותנים כי על התובעות להגיש את דרישתן לתשלום כנגד האורחת וככל שזו תמצא לנכון היא תתבע את נזקיה מהנתבעת. ככל שהאורחת אינה טוענת לרשלנות מצד הנתבעת ולא תובעת את נזקיה מהנתבעת, לא ברור מהו המקור המשפטי לדרישת התובעות כנגד הנתבעת. לאור כל האמור, גם אם יוכחו כל העובדות הרלוונטיות בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להעניק לתובעות את הסעד המבוקש על ידן ועל כן יש לסלק את התביעה על הסף.

טענות המשיבות

6. לטענת המשיבות הנתבעת, כבית המלון אשר אירח את הנפגעת, חבה כלפי אורחי הלון חובת זהירות בין אם מכוח היותו המחזיק ובעל השליטה במקרקעין ובים אם מכוח היותה על תחזוקת המלון ושלום האורחים. חובה זו חלה על מגוון הפעילויות שהמלון מספק לאורחיו וכן על כל מקום שבשליטת המלון אליו יש גישה לציבור, לרבות מתקני המלון אשר נמצאים מחוץ למבנה עצמו. הנתבעת אישרה כי המציל בחוף בו טבעה האורחת הוא עובד מטעמה. זאת ועוד, מפרסומיה של הנתבעת באינטרנט עולה כי היא מתהדרת בכך שיש לה חוף פרטי.

קיימת יריבות משפטית בין התובעות לנתבעת וזאת מכוון שהתובעת הטיבה נזקים שיכול והיו נופלים בסופו של יום על כתפי הנתבעת. האורחת יכלה לתבוע את המלון על נזקיה ומכוון שנזקיה הוקטנו עקב הפינוי המוסק וההגעה המהירה לבית החולים, אזי המסקנה היא שקיימת יריבות ישירה בין התובעות לנתבעת.

דיון

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נראה כי בשלב זה יש לדחות את הבקשה למחיקה על הסף. אבהיר מסקנתי זו.

כפי שכבר הבהרתי בעבר המבחן לקיומה של עילת תביעה הוא בשאלה כי בהנחה שיוכחו כל העובדות הנטענות בכתב התביעה האם יהיה זכאי התובע לסעדים הנטענים על ידו? אם התשובה היא חיובית כי אז קיימת עילת תביעה. במקרה שלפני הגישה התובעת תביעה בגין חוב כספי אשר נוצר לטענתה כתוצאה משירותי פינוי מוטס לבית חולים אותם סיפקו התובעות לאורחת במלון אשר שייך לנתבעת, בחוף אשר המציל בו היה מטעם הנתבעת.

8. לאחר שבחנתי את הנסיבות המיוחדות של תיק זה אינני סבור כי יש בשלב זה, לקבוע מסמרות ולקבל את טענות המבקשת להעדר יריבות בינם לבין התובעות.

ההלכה הפסוקה מורה על זהירות יתרה בבואנו לדון בסילוק תובענה על הסף שכן צעד זה הינו צעד דרסטי וקיצוני אשר יינקט רק במקרים מיוחדים ונדירים, בהם ברור כי אין מקום לאפשר לתובע להשמיע את טענותיו לגופו של עניין. אני סבור כי המקרה שלפנינו לא נכנס, בשלב זה לגדר הגדרה זו.

9. מחיקת או דחיית תובענה על הסף הינם סעדים הניתנים ביד קפוצה, במקום בו ברור ונעלה מעל לכל ספק כי אין כל סיכוי לתובענה, או כל חלק ממנה. מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה" (ראה: ע"א 693/83, שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668). די בכך כי קיימת אפשרות, אפילו הקלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה תזכה התובעת באחד מן הסעדים שהיא מבקשת, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה (ראה ע"א 35/83, חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721).

10. במקרה דנא נטען כי המציל בחוף הועסק ע"י המבקשת/הנתבעת וכן כי פינויי הנפגעת היה מחצרי המלון בו התארחה ואם כך יוכח יהיה צורך להכריע גם בשאלה; האם התרשל המלון מכוח היותו בעלי המקרקעין או המעביד של המציל או בשאלה; האם הטיבו התובעות נזק של הנתבעת ולכן רשאיות לתבוע תביעת הטבה וכו שאלות אחרות נוספות, הטעונות ליבון ובירור. מכל מקום לנוכח האמור, לא ניתן לומר בשלב זה כי בהפעלת מבחן העילה הנ"ל, בשאלה שאם יוכחו העובדות הנ"ל, ניתן לומר בודאות כי התובעות לא תהיינה זכאיות לסעד המבוקש ולכן מוצדק היה לדחות/לסלק את התביעה כבר עתה.

סיכומו של דבר במקרה שלפנינו לא ברור בשלב מוקדם זה, כי אין כל סיכוי לתובענה, והיות והמצב העובדתי והמשפטי טרם התבהר בשלב דיון בו מצויי התיק כעת, הנני מחליט שלא להיעתר לבקשה המוקדמת.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תעמודנה על 2,000 ₪ לזכות המשיבים אשר יישאו ריבית והצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל והם ישולמו או יקוזזו בסיום הדיון בתיק העיקרי.